יום שבת, 30 באפריל 2011

משחקים של פעם


צעצוע של סיפור  זה לא רק שם של סרט חביב אלא אנקדותה למה  העולם שלנו  הפך להיות היום ,  ממקום של משחקים אמיתיים וחינמיים לעולם של צעצועים בתשלום ,פעם שיחקנו כדורגל ,כדורסל ,טניס, גוגאים (גרעינים של מישמש - למי שלא היה אז ...) , גולות ,מחבואים ,תופסת , שיחקנו עם דליים בחול אמיתי ....וזה מה שידענו לעשות .
והיום , משחק ,זה צעצוע , אביזר ,וירטואלי או מוחשי  , סוני פלייסטיישן , או וויי ( המשחק הזה שאתה משחק בבית טניס עם ידית  כמו אידיוט מול הטלוויזיה ...)
החבר הטוב של הילדים הפך להיות המחשב , ואם רוצים לדבר עם חבר אמיתי אז אפשר דרך רשת חברתית  או sms , הפכנו את ילדינו לעצלנים ממדרגה ראשונה , במקום להתאמץ ולהתנסות בקשרים חברתיים בדרך טבעית ,לדוגמא לדפוק בדלת , קל יותר לתקשר איתם דרך  המחשב ולא להזיז את התחת מהבית .
העלאות של תמונות לאינטרנט חופשי חופשי ..
ראיתם את הילדים הקטנים שמסתובבים עם מכונית חשמלית בגיל 5 ,מטורף לחלוטין לראות את זה .
לא שאני עושה הכללות אבל אני מתכוון לכיוון אליו העולם פוסע , וירטואליזיה על חשבון ריאליזציה של דברים.
העולם הוירטואלי הולך ונראה מדי יום כמו העולם האמיתי , החיקוי לובש גלימה של מציאות ולא וירטואלית.
וזו לדעתי הסכנה האמיתית  כושר ההבחנה שלנו הולך ונעלם בין מה טוב ומה רע .
מה נכון ומה שגוי הכל מתעוות - הצעצועים של היום יוצרים אשלייה שהם ממלאים איזשהו צורך  אמיתי אצל ילדים . למרות שהם לא - הילדים ממצים אותם מהר מאוד - וההוכחה לכך היא חדרי הצעצועים של ילדים עמוסים  במשחקים ללא שימוש ..
הורים שקונים לילדיהם צעצועים בלי סוף ולא יודעים מתי לעצור..
היום צעצוע זה לא משחק זה גוף חלול ללא תוכן  לרוב של איזה דמות מהטלוויזיה  שמעודד ומפתח  איגואיזם ותלות ..
משחק אמיתי זה כמו טנגו צריך לפחות 2 , לדוגמא משחקי קלפים לילדים שמטרתם שיתופיות , תורות , הקשבה ,נצחון והפסד , הנאה ,המשכיות  והכרה באחר .
המדאיג בתופעת הצעצועים שהיא רק מתרחבת  וגדלה  זאת לאור  הייבוא הרב והזמין מסין.
בקצב הזה של הגדלת שעות העבודה לצורך הגדלת יכולת  רכישת צעצועים לילדים יגרום לכך שהמרחק התקשורתי בין הילד להורה הולך ומתרחק ואנו מקבלים הורים בעבודה וילדים שמשחקים יותר ויותר עם צעצועים לבד או עם סבים וסבתות במקרה הטוב ובייביסיטר במקרה הרע.
הדבר מעודד יותר ויותר ניכור בין אנשים ופחות קירבה , יותר זלזול ופחות כבוד ,יותר מיידיות ופחות סובלנות .
מה השורה התחתונה : כמו כל דבר בחיים לשמור על מינון נכון , לדעת להגיד לא  לתחינות הילד לריבוי ברכש צעצועים אופנתיים ועידודו לחיזוק קשרים חברתיים אמיתיים ומוחשיים .
 זיכרו וירטואל זה לא ריטואל . 

יום ראשון, 17 באפריל 2011

זמן אוויר


ובכן קוראים יקרים ,
היום בחרתי בבלוג זה לדסקס קצת על נושא  הסלולרי , איך הוא משפיע  על הזמן שלנו ?
על הבריאות שלנו ? על תרבות הצריכה? על הקשרים החברתיים שלנו ?
על המשפחה שלנו ? על מידת הפופלאריות שלנו ?
סקירות רבות ומאמרים בלי סוף יש על נושא מכשירים הסלולאריים , בחרתי להשוות את  המצב היום
לעומת המצב הקודם למהפכה הסלולארית .
זה יישמע לכם אולי בנאלי אין ספק שהסלולארי שינה  את חיינו זה מדהים בעיניי שאפשר לדבר בכל רגע נתון עם כל אחד ,
היכולת  לבחור עם דבר ועם מי לא(על תצחקו!!) .
אם הייתם מעלים את השאלה הזו לפני 20 שנה לא היו מאמינים לכם שיהיה כזה דבר מכשיר סלולארי ועוד בשימוש כזה נרחב , מי זוכר את הטלכרד המפורסם , ואת האסימונים (למבוגרים ביננו ) ניסינו במהירות לדבר כמה שיותר מהר כדי להספיק לדבר לפני שייגמר ..
מעבר לשימוש הפונקציונלי , הסלולארי הפך להיות אביזר לבוש ? יש לו צבעים ,גדלים שונים וכדומה .
אפשר לענוד אותו ,על הצוואר , על החגורה או סתם בכיס .
הסלולארי הפך להיות היום אימייל מהלך , מקרן סרטים ונגן מוסיקה איכותי ...
הוא קטן וקטן אבל הפך להיות האלהים של תחום התקשורת ..
חוץ מלבשל אפשר לעשות איתו הכל , הוא אפילו רוטט ..
אז אין ספק שהוא חוסך זמן לא קטן - מי שרוצה לדבר בפקק עם חברים ,עבודה ,לתת הוראות לבורסה
פשוט לעבוד יכול ועוד איך יכול ואם זה לא מספיק אז אפשר גם לסמס שממש אבל ממש עסוקים ואין זמן לדבר..
הפכנו להיות צרכניים כבדים של סלולאר - די להביט בגידול בכמות השיחות היוצאות מהסלולאר
לעומת התקשורת להבין - שאנשים רוצים להיות זמינים בכל רגע נתון .
ומחפשים להיות מעודכנים בכל רגע נתון במה שקורה סביבם .
ובכן אאוריקה - ממציא הסלולאר אכן עלה על  משהו שביננו אף אחד לא מוכן לוותר עליו היום תמורת
כל הון שבעולם וזה למעשה סוד ההצלחה - אי אפשר בלעדיו .
החסרון היחיד שאני רואה בו זה הסיכון ללקוח בסרטן , בשימוש ממושך ללא אמצעי הגנה כגון אוזניה
או דיבורית .
אין ספק שהסלולארי הוא המצאה גאונית במהפכת התקשורת שחווינו  ..





יום שני, 11 באפריל 2011

מנהרת הזמן טלויזיה


במזל טוב נולד בלוג חדש , שעוסק בתקופה של פעם הכוונה בבלוג זה היא להמחיש את ההבדל התהומי שחווינו במעבר בין עולם של תקשורת בין אישית ואינטימית לעולם שבו התקשורת היא בעיקרה בלתי אמצעית ובעלת אופי ציבורי.


סדרת הבלוגים תעסוק ביריעה רחבה מאוד של שינויים שעברנו בגשר העצום הזה שאני קורא  לו "מנהרת הזמן"
ובכן בוא נתחיל בנושא הטלוויזיה אז והיום  מי מאיתנו לא מכיר את סדרת הקלט :  מנהרת הזמן זו למעשה סדרה מדהימה שתיארה איך טוני ודאג עברו בין תקופה לתקופה  וחוו בקיצוניות את דינמיקת השינוי ,כאשר הם חלפו בין תרבות לתרבות ובין מימדי זמן.
באחד הפרקים רואים את דאג וטוני  נכנסים לאיזה יער שכל אחד מהם בפינה שונה ביער .
הם מחזיקים בראש שכל כך כואב להם בעקבות המעבר בזמן .
ושם הם עוברים הרפתקאות ייחודיות , היפה הוא שבכל תוכנית הם מתוודעים לשבטים ולתרבויות השונות בהם הם נתקלים .
הם לובשים בדיוק את אותם דברים -גולף ירוק וחום  שמכסה שמגיע להם עד  הצוואר  .
ומתערים בתוך האוכלוסיות בצורה מהירה  אך עם לא מעוט מכשולים .
תחשבו על זה שלא עניין את המפיקים הדברים השטותיים של איך הם לבושים ויותר הקטע של התוכן .
 היפה בסדרה הזו שלדעתי היא ממחישה בצורה כל כך טובה את מה שעושה הזמן  לאנשים - בעת המעבר בין הזמנים קורה שגם עוברים איתם אנשים מהעבר או מהעתיד  .
פעם אחת  חזר איתם איזה אינדיאני עם חנית וזרק אותה במעבדה ושם שיבש להם את כל המכשירים -עד שהצליחו להחזיר אותו הוא הרס להם חצי מעבדה .אם אני מסתכל על היום ורואה שאנחנו צורכים טלוויזיה כמו זבל שכדי למצוא משהו איכותי אתה צריך לעבור עשרות תחנות  אותו דבר באינטרנט .
לא שאני פוסל מבחר זה דבר טוב ובריא אבל היום כל סדרה שמפיקים היא כאורך הגלות ואחרי שגמרת לראות אותה אתה כבר שוכח על מה זה היה, חסר זמן לעכל תוכניות  איכותיות .
שלא נדבר על זה שחסר עניין ומהות הכל מתמקד באיך נראה החזה של השחקנית וכמה בלונד היה השיער שלה. עד שאף אחד לא מתמקד במה שקורה בעלילה  .
ביו טיוב רצים סרטונים בלי סוף מקוריות זה דבר שלא מוצאים היום ,תרבות החיקויים התעצמה בשנים האחרונות ובכל להיט או שיר או כל מה שרץ משולב קטע של משהו שכבר מישהו המציא..
הטלויזיה היא כבר לא קופסה שחורה שיושבת בסלון, אפשר לראות את כל מה שיש בה בטאבלט,סמארטפון, מחשב...
היום גם חברות הכבלים כבר מאבדות גובה כי כל מה שסגור פושט את הרגל ,באם תם הקץ של סדרות ותוכן מובנה ? אולי נטפליקס ושאר החברות שעוסקות בתוכן פתוח תקעו יתד עמוק באדמה שאת תוצאותיו יחוו ציבור הצופים ובעיקר חברות הכבלים אם לא יפנימו שהיום טלויזיה היא משהו יותר דינמי..
לסיכום הטלויזיה היום עונה להגדרה : מרוב עצים לא רואים את היער " .