יום חמישי, 21 ביולי 2011

התפתחות התקשורת


ימים חלפו שנה עוברת אבל המנגינה נשארת ..
פעם לפני אלפי ומיליוני שנים התקשורת הייתה בצעקות (למרות שאני מכיר בתים שהיא נשארה כך עד היום..) לפני שהסאפיינס הגיע ולפני שהתפתחה השפה 
התקשורת הייתה בצעקות עזות.
ופתאום ככה ב 40-50 שנה  אחרונות  קיבלנו טכנולוגיה עתירת משאבים ,קיבלנו מחשבים עוצמתיים ,קיבלנו רכבים חדישים , קיבלנו לידינו כוח רב מאוד לכוח הזה קוראים טכנולוגיה אם פעם החזק היה זה שפיזית גדול במלוא מובן
המילה גם במלחמות ביו מדינות ועמים ובין אנשים היום כל אחד מאיתנו בעל מחשב ומקלדת עם חיבור פשוט לאינטרנט הוא אדם בעל יכולת להשפיע , להפיץ את משנתו דעותיו מחשבותיו בפני רבים ,המחאה הציבורית  שהייתה פעם בכיכר העיר המנהיג  עם מגהפון שצורח בקולי קולות ,ומנסה להעביר את מסריו מול המונים שצריכים להגיע פיזית במאמץ  כדי לשמוע את משנתו השתנה היום ,כל אחד ואת מאיתנו יכול להעביר מסר שהוא רוצה באופן המוני בדקות מספר דרך פייסבוק טוויטר ושאר אמצעים ברשת האינטרנט הגלובלית ראו את דוגמת מחאת הקוטג - אף אחד לא יצא מהבית אבל זה עורר את דעת הקהל הישראלית כאילו כל האזרחים במדינה יצאו לרחובות .
יותר מזה שהטכנולוגיה זמינה ורחבה היא קיימת היום בכל מרחב הזמן שלנו - האייפונים והסמארטפונים הטאבלטים למינהם, הצליחו לכבוש את הזמן שלנו ברכבת ,בחופש, בבריכה עם הילדים , בחו"ל ועוד ..
אנחנו מחוברים לרשת כל הזמן והיכולת שלנו להשפיע הפכה להיות דומיננטית וקבועה .
הפכנו להיות כמרקחה אחת גדולה המושג פרטיות כבר לא קיים לאף אחד מאיתנו אין חסיון מהרשת היא חושפת את כולנו בדרך זו או אחרת היתרון הגדול בכך שאנו יכולים להעביר מסרים רבים בלי מאמץ רב ובלי מגהפון בחוצות העיר....
טוב או רע קשה לשפוט יש לכך הרבה יתרונות להעביר הודעה לקבוצה של 50 איש מספיקה קבוצת וואטסאפ אחת והמסר הועבר בשנייה במקום ליצור תקשורת טורית עם כל יחיד בקבוצה.
אבל מצד שני יש לסיפור תופעת לוואי ששמה שיימינג,
פרסום תמונה, מסר פוגעני של מישהו בידיעתו או שלא בידיעתו  בקבוצה הפכה לצערנו דבר של מה בכך הקלות הבלתי נסבלת של התופעה מעוררת חלחלה ודאגה בקרב הורים רבים ואנשי חינוך לא מעטים במערכת החינוך ובכלל.
שלא נדבר על פייסבוק שם אפשר לפרסם תמונות,סרטונים של קטינים גם בלי רשותם דבר שלא מעט הורים עושים בלי רצון לפגוע אך כך הדבר.. 
הפידים שרצים היום בפייסבוק הם מטורפים אי אפשר לעמוד בקצב:
תמונות מחו"ל ,תמונות במסעדה, תמונות בוילה בצימר, תמונות מטיול משפחות 
תמונות עם החברה בים כמויות סלפי שלא מביישות את האמנים הכי מבוקשים
איפה שלא מסתכלים התקשורת שם ובגדול ברכב יש היום מערכות מולטימדיה עם דיבוריות מובנות, חיבור לכל הטכנולוגיה שיש לכם.
מריחואנה להמונים ? תשפטו אתם . בחינם ? כמעט...
ממכר ? בוודאות כן.
לך תוציא את הבן שלך מהסמארטפון שיבוא לצהריים בארוחת שישי נראה אותך..
שלא נדבר לבקש שיסדר את החדר או יישב להכין שיעורי בית אבל אי אפשר להאשים אותם שגם אנחנו כבולים לסמארטפונים ובכל רגע משתמשים בו : בשירוים,במטבח ,בסלון,בחצר, ברחוב,בכביש,במסעדה,באוטובוס ברכבת
רק במקום אחד הוא לא יהיה וזה בקבר....


יום שבת, 4 ביוני 2011

טלויזיה של פעם



היה היה לפני שנים רבות ...
ובכן כן לפני כ- 30 שנה, לפני שהטלויזיה הצבעונית, lcd, תלת מימד ושאר פנטזיות מרובות ערוצים וצורות  חדרו לחיינו בצורה כה אגרסיבית  .
הייתה טלוויזיה שחור לבן עם ערוץ אחד בלבד, הכיף הגדול בתקופה זו שהתמונה בטלויזיה הייתה יותר ברורה כי לא היו כל כך הרבה צבעים .
לא היה צריך לזפזפ כי : לא היה שלט רחוק ולא היו הרבה תחנות .
אחת מתוכניות הקאלט שזכורות לי היטב היא סטיב אוסטין תוכנית של האיש עם העין הביונית, סדרה אגדית מופלאה עם שחקן כל יכול שבעקבות תאונה טרגית כל גופו התרסק והכניסו לו לגוף חלקים של רובוט, בעקבות זאת הוא נראה כבן אנוש עם יכולות של אדם ביוני ...
כמובן שסדרות כמו A.TEAM   או סטארצקי ואץ , היו היה , חבובות .
היו ללא ספק חוד החנית בתקופה זו ומוקד העניין אצל כולנו .
תוכנית שטבעה בכל אחד מאיתנו משהו מאוד טוטאלי בזכרון הוא הסרט הערבי של ערב שבת זה לא להאמין זה פשוט הגיע לכל שכבות הגיל מקטן ועד גדול  .
הבחור עם המצח הרחב .. והבחורה עדינה שרצה כל פעם בין השיחים והוא רודף אחריה  .
הקריינית שפתחה ואמרה סידתי וסיידתי מלאושרי אל קוץ אל ברנמז ...
כן כן אין ספק שזו הייתה תקופה מרשימה מאוד שהותירה לפחות בי רגשות של פשטות ,אותנטיות ,ציוריות , והרבה מאוד שמחת חיים .
היום יש אמנם יותר מגוון , סדרות רבות יותר שבאמת מאפשרות לכל אחד כמעט למצוא לפחות משהו אחד שהוא אוהב וזה חשוב - מה שלא היה כל כך פעם אך המחיר של מגוון זה הוא : "מרוב עצים לא רואים את היער " .
כל כך הרבה משום דבר כך הייתי מגדיר זאת מציאות שבה הרייטינג והריאלטי שולטים , מושיבים את הצופה לשעות על גבי שעות של סדרות עם פרקים ללא סוף ...
כמה אפשר לראות את אותה סדרה שוב ושוב - בכל אופן אחרי פרק עשירי לי כבר זה  מספיק .
העצוב הוא שעשו לכל תחום ערוץ שלם שמשדר את אותם תכנים מאותו התחום מבוקר עד צאת הנשמה דבר שמעודד התמכרות לא קטנה  לספורט ,סקס ,חדשות ועוד ...
אם הזמן נולדו האינטרנט והסלולר שהיוו תחרות לא קטנה לטלוויזיה  כמעט הכל אפשר לראות ולהוריד באינטרנט כולל תכנים טלוויזיונים ועוד .

יום שני, 16 במאי 2011

תחבורה של פעם


ובכן תחבורה :
זה אולי אחד התחומים היחידים  בהם לא התפתחנו מאוד פה בארצנו הקטנטונת  ...
לדעתי לא חווינו שינוי משמעותי ביותר , להבדיל מתחום התקשורת בו השינוי הוא עמוק רוחבי וכלל גם שינוי בדפוסי החיים ובאורח החיים כולו.
אם נתייחס לתחבורה הציבורית לפני 30-40 שנה אז פעם האוטובוסים היו באמת עתיקים כדי לסמן לנהג לעצור בתחנה הבאה היינו צריכים להואיל לקום מהכיסא כדי למשוך במעין חוט חשמלי  שמצפצף לנהג ומדליק מנורת עצור מעל ראשו ,
האוטובוסים היו פחות נוחים ,לא היה מקום לרגליים בייחוד לגבוהים ..
בניגוד להיום ששמים באמצע האוטובוס ארבע כיסאות אחד מול השני דבר המותיר מקום רב לרגליים .
האוטובוס טרטר ,הרעיש וטלטל והיה  מטרד לא קטן אך האנשים  התרגלו לכך .
כמו כן כמעט לא היו מכוניות פרטיות בגלל המצב בכלכלי בארץ , הרבה אנשים עשו שימוש  בתחבורה ציבורית  והיו צריכים להחליף קווי אוטובוסים או לנסוע בקווים מאספים שהיו עושים טיולים בארץ .
זכורני נסיעה מבאר שבע לחיפה שעברה בקרית גת , נתניה,  חדרה  - אכן נסיעה מתישה .
הבעיה היום היא שבגלל השיפור במצב הכלכלי ,כל אחד יכול להרשות לעצמו כלי רכב פרטי ,יש יותר כלי רכב על הכבישים  בעקבות זאת יש יותר פקקים ועומסי תנועה ואנו מבלים הרבה יותר זמן בכבישים במקום לבלות  אותו עם בני המשפחה בבית .
דבר שפגע משמעותי באיכות חיינו והגדיל את הזמן המושקע בעבודה  והקטנת הזמן לטובת פנאי .
אני חושב ששינוי הדרמטי  הטוב שכן היה בתחום התחבורה  הוא  הרכבת שכיום היא יותר חדישה ,זמינה ,מהירה  עם פריסה גדולה  יותר  ,
שירותים חדשניים בכניסה למטרופולין כמו "הנתיב המהיר "
שמאפשרים להיכנס ולצאת עם הסעה מהירה ומרוכזת לתוך תל אביב במקום עם הרכב הפרטי ,דבר שחוסך כאב ראש ,זמן וכסף ומשפר איכות סביבה .
כדי שיחול שינוי קיצוני לחיוב בתחום זה צריך להרים את פרויקט הרכבת הקלה דבר שתקוע כבר שנים .
אם תוכנית זו תצא לפועל , היא תיצור דפוסי צריכה חדשים ויעילים יותר של תחבורה ציבורית והעדפתה על פני התחבורה הפרטית ,כפי שנהוג במרבית מדינות אירופה .
ועד אז נסיעה טובה ובטוחה במה שלא תחליטו : רכבת ,רכב פרטי ,אוטובוס ,הנתיב המהיר.



יום שבת, 30 באפריל 2011

משחקים של פעם


צעצוע של סיפור  זה לא רק שם של סרט חביב אלא אנקדותה למה  העולם שלנו  הפך להיות היום ,  ממקום של משחקים אמיתיים וחינמיים לעולם של צעצועים בתשלום ,פעם שיחקנו כדורגל ,כדורסל ,טניס, גוגאים (גרעינים של מישמש - למי שלא היה אז ...) , גולות ,מחבואים ,תופסת , שיחקנו עם דליים בחול אמיתי ....וזה מה שידענו לעשות .
והיום , משחק ,זה צעצוע , אביזר ,וירטואלי או מוחשי  , סוני פלייסטיישן , או וויי ( המשחק הזה שאתה משחק בבית טניס עם ידית  כמו אידיוט מול הטלוויזיה ...)
החבר הטוב של הילדים הפך להיות המחשב , ואם רוצים לדבר עם חבר אמיתי אז אפשר דרך רשת חברתית  או sms , הפכנו את ילדינו לעצלנים ממדרגה ראשונה , במקום להתאמץ ולהתנסות בקשרים חברתיים בדרך טבעית ,לדוגמא לדפוק בדלת , קל יותר לתקשר איתם דרך  המחשב ולא להזיז את התחת מהבית .
העלאות של תמונות לאינטרנט חופשי חופשי ..
ראיתם את הילדים הקטנים שמסתובבים עם מכונית חשמלית בגיל 5 ,מטורף לחלוטין לראות את זה .
לא שאני עושה הכללות אבל אני מתכוון לכיוון אליו העולם פוסע , וירטואליזיה על חשבון ריאליזציה של דברים.
העולם הוירטואלי הולך ונראה מדי יום כמו העולם האמיתי , החיקוי לובש גלימה של מציאות ולא וירטואלית.
וזו לדעתי הסכנה האמיתית  כושר ההבחנה שלנו הולך ונעלם בין מה טוב ומה רע .
מה נכון ומה שגוי הכל מתעוות - הצעצועים של היום יוצרים אשלייה שהם ממלאים איזשהו צורך  אמיתי אצל ילדים . למרות שהם לא - הילדים ממצים אותם מהר מאוד - וההוכחה לכך היא חדרי הצעצועים של ילדים עמוסים  במשחקים ללא שימוש ..
הורים שקונים לילדיהם צעצועים בלי סוף ולא יודעים מתי לעצור..
היום צעצוע זה לא משחק זה גוף חלול ללא תוכן  לרוב של איזה דמות מהטלוויזיה  שמעודד ומפתח  איגואיזם ותלות ..
משחק אמיתי זה כמו טנגו צריך לפחות 2 , לדוגמא משחקי קלפים לילדים שמטרתם שיתופיות , תורות , הקשבה ,נצחון והפסד , הנאה ,המשכיות  והכרה באחר .
המדאיג בתופעת הצעצועים שהיא רק מתרחבת  וגדלה  זאת לאור  הייבוא הרב והזמין מסין.
בקצב הזה של הגדלת שעות העבודה לצורך הגדלת יכולת  רכישת צעצועים לילדים יגרום לכך שהמרחק התקשורתי בין הילד להורה הולך ומתרחק ואנו מקבלים הורים בעבודה וילדים שמשחקים יותר ויותר עם צעצועים לבד או עם סבים וסבתות במקרה הטוב ובייביסיטר במקרה הרע.
הדבר מעודד יותר ויותר ניכור בין אנשים ופחות קירבה , יותר זלזול ופחות כבוד ,יותר מיידיות ופחות סובלנות .
מה השורה התחתונה : כמו כל דבר בחיים לשמור על מינון נכון , לדעת להגיד לא  לתחינות הילד לריבוי ברכש צעצועים אופנתיים ועידודו לחיזוק קשרים חברתיים אמיתיים ומוחשיים .
 זיכרו וירטואל זה לא ריטואל . 

יום ראשון, 17 באפריל 2011

זמן אוויר


ובכן קוראים יקרים ,
היום בחרתי בבלוג זה לדסקס קצת על נושא  הסלולרי , איך הוא משפיע  על הזמן שלנו ?
על הבריאות שלנו ? על תרבות הצריכה? על הקשרים החברתיים שלנו ?
על המשפחה שלנו ? על מידת הפופלאריות שלנו ?
סקירות רבות ומאמרים בלי סוף יש על נושא מכשירים הסלולאריים , בחרתי להשוות את  המצב היום
לעומת המצב הקודם למהפכה הסלולארית .
זה יישמע לכם אולי בנאלי אין ספק שהסלולארי שינה  את חיינו זה מדהים בעיניי שאפשר לדבר בכל רגע נתון עם כל אחד ,
היכולת  לבחור עם דבר ועם מי לא(על תצחקו!!) .
אם הייתם מעלים את השאלה הזו לפני 20 שנה לא היו מאמינים לכם שיהיה כזה דבר מכשיר סלולארי ועוד בשימוש כזה נרחב , מי זוכר את הטלכרד המפורסם , ואת האסימונים (למבוגרים ביננו ) ניסינו במהירות לדבר כמה שיותר מהר כדי להספיק לדבר לפני שייגמר ..
מעבר לשימוש הפונקציונלי , הסלולארי הפך להיות אביזר לבוש ? יש לו צבעים ,גדלים שונים וכדומה .
אפשר לענוד אותו ,על הצוואר , על החגורה או סתם בכיס .
הסלולארי הפך להיות היום אימייל מהלך , מקרן סרטים ונגן מוסיקה איכותי ...
הוא קטן וקטן אבל הפך להיות האלהים של תחום התקשורת ..
חוץ מלבשל אפשר לעשות איתו הכל , הוא אפילו רוטט ..
אז אין ספק שהוא חוסך זמן לא קטן - מי שרוצה לדבר בפקק עם חברים ,עבודה ,לתת הוראות לבורסה
פשוט לעבוד יכול ועוד איך יכול ואם זה לא מספיק אז אפשר גם לסמס שממש אבל ממש עסוקים ואין זמן לדבר..
הפכנו להיות צרכניים כבדים של סלולאר - די להביט בגידול בכמות השיחות היוצאות מהסלולאר
לעומת התקשורת להבין - שאנשים רוצים להיות זמינים בכל רגע נתון .
ומחפשים להיות מעודכנים בכל רגע נתון במה שקורה סביבם .
ובכן אאוריקה - ממציא הסלולאר אכן עלה על  משהו שביננו אף אחד לא מוכן לוותר עליו היום תמורת
כל הון שבעולם וזה למעשה סוד ההצלחה - אי אפשר בלעדיו .
החסרון היחיד שאני רואה בו זה הסיכון ללקוח בסרטן , בשימוש ממושך ללא אמצעי הגנה כגון אוזניה
או דיבורית .
אין ספק שהסלולארי הוא המצאה גאונית במהפכת התקשורת שחווינו  ..





יום שני, 11 באפריל 2011

מנהרת הזמן טלויזיה


במזל טוב נולד בלוג חדש , שעוסק בתקופה של פעם הכוונה בבלוג זה היא להמחיש את ההבדל התהומי שחווינו במעבר בין עולם של תקשורת בין אישית ואינטימית לעולם שבו התקשורת היא בעיקרה בלתי אמצעית ובעלת אופי ציבורי.


סדרת הבלוגים תעסוק ביריעה רחבה מאוד של שינויים שעברנו בגשר העצום הזה שאני קורא  לו "מנהרת הזמן"
ובכן בוא נתחיל בנושא הטלוויזיה אז והיום  מי מאיתנו לא מכיר את סדרת הקלט :  מנהרת הזמן זו למעשה סדרה מדהימה שתיארה איך טוני ודאג עברו בין תקופה לתקופה  וחוו בקיצוניות את דינמיקת השינוי ,כאשר הם חלפו בין תרבות לתרבות ובין מימדי זמן.
באחד הפרקים רואים את דאג וטוני  נכנסים לאיזה יער שכל אחד מהם בפינה שונה ביער .
הם מחזיקים בראש שכל כך כואב להם בעקבות המעבר בזמן .
ושם הם עוברים הרפתקאות ייחודיות , היפה הוא שבכל תוכנית הם מתוודעים לשבטים ולתרבויות השונות בהם הם נתקלים .
הם לובשים בדיוק את אותם דברים -גולף ירוק וחום  שמכסה שמגיע להם עד  הצוואר  .
ומתערים בתוך האוכלוסיות בצורה מהירה  אך עם לא מעוט מכשולים .
תחשבו על זה שלא עניין את המפיקים הדברים השטותיים של איך הם לבושים ויותר הקטע של התוכן .
 היפה בסדרה הזו שלדעתי היא ממחישה בצורה כל כך טובה את מה שעושה הזמן  לאנשים - בעת המעבר בין הזמנים קורה שגם עוברים איתם אנשים מהעבר או מהעתיד  .
פעם אחת  חזר איתם איזה אינדיאני עם חנית וזרק אותה במעבדה ושם שיבש להם את כל המכשירים -עד שהצליחו להחזיר אותו הוא הרס להם חצי מעבדה .אם אני מסתכל על היום ורואה שאנחנו צורכים טלוויזיה כמו זבל שכדי למצוא משהו איכותי אתה צריך לעבור עשרות תחנות  אותו דבר באינטרנט .
לא שאני פוסל מבחר זה דבר טוב ובריא אבל היום כל סדרה שמפיקים היא כאורך הגלות ואחרי שגמרת לראות אותה אתה כבר שוכח על מה זה היה, חסר זמן לעכל תוכניות  איכותיות .
שלא נדבר על זה שחסר עניין ומהות הכל מתמקד באיך נראה החזה של השחקנית וכמה בלונד היה השיער שלה. עד שאף אחד לא מתמקד במה שקורה בעלילה  .
ביו טיוב רצים סרטונים בלי סוף מקוריות זה דבר שלא מוצאים היום ,תרבות החיקויים התעצמה בשנים האחרונות ובכל להיט או שיר או כל מה שרץ משולב קטע של משהו שכבר מישהו המציא..
הטלויזיה היא כבר לא קופסה שחורה שיושבת בסלון, אפשר לראות את כל מה שיש בה בטאבלט,סמארטפון, מחשב...
היום גם חברות הכבלים כבר מאבדות גובה כי כל מה שסגור פושט את הרגל ,באם תם הקץ של סדרות ותוכן מובנה ? אולי נטפליקס ושאר החברות שעוסקות בתוכן פתוח תקעו יתד עמוק באדמה שאת תוצאותיו יחוו ציבור הצופים ובעיקר חברות הכבלים אם לא יפנימו שהיום טלויזיה היא משהו יותר דינמי..
לסיכום הטלויזיה היום עונה להגדרה : מרוב עצים לא רואים את היער " .