צעצוע של סיפור זה לא רק שם של סרט חביב אלא אנקדותה למה העולם שלנו הפך להיות היום , ממקום של משחקים אמיתיים וחינמיים לעולם של צעצועים בתשלום ,פעם שיחקנו כדורגל ,כדורסל ,טניס, גוגאים (גרעינים של מישמש - למי שלא היה אז ...) , גולות ,מחבואים ,תופסת , שיחקנו עם דליים בחול אמיתי ....וזה מה שידענו לעשות .
והיום , משחק ,זה צעצוע , אביזר ,וירטואלי או מוחשי , סוני פלייסטיישן , או וויי ( המשחק הזה שאתה משחק בבית טניס עם ידית כמו אידיוט מול הטלוויזיה ...)
החבר הטוב של הילדים הפך להיות המחשב , ואם רוצים לדבר עם חבר אמיתי אז אפשר דרך רשת חברתית או sms , הפכנו את ילדינו לעצלנים ממדרגה ראשונה , במקום להתאמץ ולהתנסות בקשרים חברתיים בדרך טבעית ,לדוגמא לדפוק בדלת , קל יותר לתקשר איתם דרך המחשב ולא להזיז את התחת מהבית .
העלאות של תמונות לאינטרנט חופשי חופשי ..
ראיתם את הילדים הקטנים שמסתובבים עם מכונית חשמלית בגיל 5 ,מטורף לחלוטין לראות את זה .
לא שאני עושה הכללות אבל אני מתכוון לכיוון אליו העולם פוסע , וירטואליזיה על חשבון ריאליזציה של דברים.
העולם הוירטואלי הולך ונראה מדי יום כמו העולם האמיתי , החיקוי לובש גלימה של מציאות ולא וירטואלית.
וזו לדעתי הסכנה האמיתית כושר ההבחנה שלנו הולך ונעלם בין מה טוב ומה רע .
מה נכון ומה שגוי הכל מתעוות - הצעצועים של היום יוצרים אשלייה שהם ממלאים איזשהו צורך אמיתי אצל ילדים . למרות שהם לא - הילדים ממצים אותם מהר מאוד - וההוכחה לכך היא חדרי הצעצועים של ילדים עמוסים במשחקים ללא שימוש ..
הורים שקונים לילדיהם צעצועים בלי סוף ולא יודעים מתי לעצור..
היום צעצוע זה לא משחק זה גוף חלול ללא תוכן לרוב של איזה דמות מהטלוויזיה שמעודד ומפתח איגואיזם ותלות ..
משחק אמיתי זה כמו טנגו צריך לפחות 2 , לדוגמא משחקי קלפים לילדים שמטרתם שיתופיות , תורות , הקשבה ,נצחון והפסד , הנאה ,המשכיות והכרה באחר .
המדאיג בתופעת הצעצועים שהיא רק מתרחבת וגדלה זאת לאור הייבוא הרב והזמין מסין.
בקצב הזה של הגדלת שעות העבודה לצורך הגדלת יכולת רכישת צעצועים לילדים יגרום לכך שהמרחק התקשורתי בין הילד להורה הולך ומתרחק ואנו מקבלים הורים בעבודה וילדים שמשחקים יותר ויותר עם צעצועים לבד או עם סבים וסבתות במקרה הטוב ובייביסיטר במקרה הרע.
הדבר מעודד יותר ויותר ניכור בין אנשים ופחות קירבה , יותר זלזול ופחות כבוד ,יותר מיידיות ופחות סובלנות .
מה השורה התחתונה : כמו כל דבר בחיים לשמור על מינון נכון , לדעת להגיד לא לתחינות הילד לריבוי ברכש צעצועים אופנתיים ועידודו לחיזוק קשרים חברתיים אמיתיים ומוחשיים .
זיכרו וירטואל זה לא ריטואל .
לגמרי לגמרי מסכימה עם מה שכתבת, אבל בתור אמא אני יכולה להגיד שלפעמים להגיד לילד "לא" זה אחד הדברים הכי קשים שצריך לעשות. הילד רואה משחקים ואורח חיים מסויים אצל החברים שלו והוא לא מבין למה לא אין. אני משתדלת כמובן להסביר ולנמק, אבל אני חושבת שזה לא עובר כמו שהייתי רוצה.
השבמחק