אתם זוכרים את הימים של פעם , איך היו נוסעים ממקום למקום ,אצלי הזיכרון הזה של להגיע לבית ספר, לנסוע לחוג, או סתם לנסוע למקום שקצת יותר רחוק מלעשותו ברגל בתקופה של לפני רשיון הנהיגה חקוקה היטב בזכרון או יותר נכון בשרירי הרגליים.
פעם לא היו 2 כלי רכב בכל משפחה (היום יש כאלה עם 3 ויותר ) היה כלי רכב אחד בכל משפחה, שהיה צריך להספיק לכל בני המשפחה ומה לעשות אי אפשר להוריד את כולם ולהספיק לעבודה.
אז היינו הולכים ברגל מרחקים ומשתמשים הרבה באוטובוסים ולפעמים יותר מקו אחד אם צריך להגיע רחוק יותר.
היום לך תגיד לילד שלך לנסוע באוטובוס או ללכת ברגל יותר מ-100 מטר.
צר לי דור יקר , אתם מפונקים רצח!
רואה היום בני נוער שההורים אומרים להם תסתדר לבד ,עומדים ועוצרים טרמפים גם אם המרחק לבית ספר שלהם הוא 1ק"מ שזה בדיוק 10 דקות בהליכה שהיא סבבה ומזג אוויר טוב מאוד.
לימדו והשכילו לפני 30-40 שנה , אני זוכר זאת עד היום אנשים היו עושים קניות במקום שקוראים לו שוק שם המוצרים הרבה יותר טריים וזולים .
והיו מרימים סלים כבדים מלאים של קניות ,עומדים בתחנות וממתינים בשמש הקופחת , נעמדים באוטובוס בצפיפות .
אחר כך שמגיעים לתחנה שלא הייתה קרובה לבית ,היו הולכים ברגל מרחק לא מבוטל לבית שלהם עם כל הסלים הכבדים.
בכלל פעם היו הולכים הרבה ושאני אומר הרבה זה לא ק"מ בודד, אלא לפעמים 2-3 ק"מ ולא היינו מתלוננים אתם יודעים מה ? פשוט מאוד לא הייתה ברירה.
וזה לא היה חד פעמי, אני לדוגמא, לא שזה גבורה אבל זה די מייצג את רוח התקופה, הייתי חוזר כל יום מבית ספר ברגל עד הבית במשך 8 שנים מרחק של כ- 2 ק"מ ..
אז גם המכוניות לא היו כאלה גדולות וזוהרות הם היו פשוטות קטנות שלא נדבר על זה של החלפת רכב חדש כל 3 שנים ..
מי שמע על ליסינג ...
אז מה השתנה בתחום התחבורה, כפי שציינתי הרבה מאוד, בעיקר הרגלים והדרך שאנו חושבים ומשתמשים בתחבורה.
אם מתחשק להם לראות איך היה פעם אז הסתכלו על משפחות חרדיות ותקבלו מושג איך הסתדרו פעם אם רכב אחד וזה במקרה הטוב.
פעם קראו לרכב אחד מותרות , היום 2 רכבים למשפחה זה בייסיק..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה